הפחד הזה מייצר לא פעם חרדה של ממש בסיטואציות חברתיות.

אני חושבת על כמה קושי, בדידות, פחד, חרדה יש בעולם. אני חושבת גם על כמה אנרגיה מושקעת בלהסתיר את זה, תוך הסתכלות על אחרים בתחושה שרק אצלי הקושי הזה קיים. רק לי יש "בעיות חברתיות", רק אני מתמודדת עם עם הפחד להידחות, עם הפחד מפני "מה יחשבו עלי".. כאשר למעשה החוויה הזו מוכרת לכל כך רבים, וכולנו כמעט נמצאים באותה זירה של חששות ופחדים.

מעניין מה היה קורה אם היינו חושפים קצת יותר, משתפים קצת יותר, חולקים את הפחדים שלנו עם אחרים. אולי גם האחרים היו יכולים לשתף אותנו? להזדהות? להיות שותפים לתחושה?
ומה היה קורה אז? אולי היינו מרגישים קצת יותר ביחד, אולי היינו מרגישים קצת יותר נורמליים, אנשים רגילים עם פחדים אנושיים.. אולי היינו מרגישים קצת יותר מובנים, והרבה פחות לבד..