תחושה של לחץ נפשי מוכרת לכולנו מהיותנו בני אדם המתמודדים עם סיטואציות ואתגרים שונים של החיים. עם זאת, בתקופות מסוימות ואצל חלקנו, ישנה תחושה שהלחץ הנפשי משתלט וצובע חלקים נרחבים מהחיים, כך שהם הופכים לקשים ביותר ואף בלתי נסבלים. מתח נפשי מתמשך יכול להוביל לסימפטומים ומצבים של חרדה או דיכאון.

חרדה היא מצב בו נוסף על תחושת המתח הנפשי, מופיעים סימפטומים גופניים האופייניים לחרדה, ומשתנים מאדם לאדם. חלק מהסימפטומים הללו הם דופק מואץ, קשיים בנשימה, קשיים במערכת העיכול (הקאות או שלשולים), הזעה וסחרחורת. 
גם הביטויים הנפשיים משתנים מאדם לאדם, וביניהם תחושה של חוסר שקט, קשיים בריכוז, תחושה של ניתוק מהמתרחש סביב, תחושה של פחד, צורך להתכנס ועוד.


לרוב המקור לחרדה הוא מעבר לסיטואציה המידית הלוחצת וקודם לה. 
מזווית ראיה פסיכואנליטית, החרדה מהווה לעתים קרובות ביטוי למצוקות נפשיות עמוקות יותר בנפש האדם, אשר מקורן בחוויות העבר, ובייחוד בחוויות הילדות. הסימפטומים של החרדה מופיעים כאשר חוויות אלו לא מדוברות ולא מטופלות. החוויות נרשמות בנפש ומעצבות את האישיות ואת הכוחות הנפשיים להתמודדות עם מצבים שונים בחיים. מצוקות ראשוניות אלו לרוב אינן מודעות ואינן מקושרות ע"י המטופל בתחילת התהליך הטיפולי לחרדה שמופיעה בהווה.

במהלך הטיפול אנו תרים יחד אחר המקורות של החרדה והמטופל הופך למודע יותר ויותר לתכניו הפנימיים, לקונפליקטים בלתי פתורים בנפשו ומגביר את ההיכרות העמוקה עם עצמו ועם הסיבות להופעת החרדה. העלאת התכנים למודע וההתמודדות הרגשית עמם מאפשרים הפחתה בסימפטומים ושינוי ארוך טווח. 
במקביל לכך, נשתמש לעתים בטכניקות להתמודדות והקלה על תסמיני החרדה, כגון טכניקות מעולם ה-CBT, דמיון מודרך וכדומה. עם זאת, כלים אלו מהווים "עזרה ראשונה" ואינם מחליפים את הטיפול השיחתי העמוק שנדרש על מנת לטפל באדם החרד.