טיפול בהפרעות ומחלות נפש
כחברה אנו נוטים לחשוב שמחלות והפרעות נפש הן דבר נדיר באוכלוסיה ושאלו אשר נפגעו בנפשם צריכים להיות במוסדות סגורים. אלו רק שתי סטיגמות מיני רבות על מהן מחלות נפש ומיהם האנשים הסובלים מהן. למעשה, הפרעות נפש רבות שכיחות למדי באוכלוסיה ורבים מתמודדים עמן. מרבית האנשים שסובלים מהן אינם מסוכנים לציבור ויכולים לחיות בחברה ככל אדם אחר, אך עם אתגרים נפשיים, אישיים וחברתיים לא פשוטים כלל.
כיום המדינה מציעה לרבים מנפגעי הנפש שיקום, במסגרת "סל שיקום", שיכול לסייע רבות למתמודדים בשילוב בחברה מבחינת מגורים, תעסוקה, חברה, לימודים ועוד.
בקליניקה אני מציעה נדבך נוסף וחשוב לטיפול והשיקום האישי, והוא העבודה הטיפולית על הנפש, על הקשיים, הכאבים והפחדים שעמם האדם מתמודד. בגישתי אני רואה את האדם כאדם ולא כאוסף של סימפטומים. הפריזמה להתבוננות היא רחבה, כזו שאינה מצטמצמת לשימת תווית של מחלה, אלא כזו הרואה את המטופל כאישיות, עם היסטוריה אישית ומשפחתית, עם הווה ועם עתיד, אדם או אישה עם צרכים ורצונות, חוויות, תסכולים וכאבים, בדיוק כמו כל אחד אחר.
חשוב להבין שהסימפטום או המחלה אינם עומדים בפני עצמם. הם הפציעו מתוך מכלול החוויות, הקשיים והטראומות שנחוו במהלך החיים. על כן העבודה המשותפת לא תסתפק בעבודה על הסימפטום, אלא תגע ברבדים עמוקים יותר דרך היחסים הטיפוליים.
אתייחס כאן לארבע הפרעות מרכזיות:
