טיפול בגילאי 20+

כשמדברים וכותבים על טיפול פסיכולוגי, נוהגים לכלול אנשים בגילאי העשרים (פלוס מינוס) בקבוצת המבוגרים. רק בשנים האחרונות מתחילה להיות התייחסות ל"בוגרים צעירים", אנשים שעברו את גיל הנעורים, אך הם עוד לא "מבוגרים", כקבוצת גיל נפרדת, עם מאפיינים ייחודיים לה.

תקופת גיל העשרים מלאה במעברים מבלבלים ומסעירים כגון מעבר מצבא ללימודים או לעבודה,
מעבר מבית ההורים למגורים עצמאיים- לבד, עם שותפים, או עם בן או בת זוג. מעבר מחיים לבד לחיים בזוגיות.
בנוסף למעברים, התקופה הזו רוויה בהחלטות חשובות והרות גורל, שיש לקבל לראשונה בחיים, כגון בחירת הכיוון התעסוקתי שיעניק תחושת משמעות והגשמה עצמית ובחירת בן או בת הזוג שיהיו לצדנו לשארית החיים. בתקופה הזו אנו מעצבים את הזהות האישית שלנו, את הערכים ואת תפיסת-העולם על-פיהם אנו רוצים לנהל את חיינו.

ישנה תחושה של ציפיה של בני העשרים עצמם ושל החברה הסובבת להצליח לקבל החלטות נכונות ולצלוח את המעברים הללו ללא כל קושי. אולם הדבר אינו פשוט עבור רבים, דבר שמוביל לתחושת תסכול, עצב ופגיעה בבטחון העצמי.

קשיים רבים מאפיינים את תקופת החיים הזו:

קשיים ביצירת זוגיות יציבה וטובה
קשיים בזוגיות קיימת
קושי בבחירת הייעוד והכיוון הלימודי והתעסוקתי לחיים
בעיות של בטחון עצמי ודימוי עצמי
בעיות בקשרים חברתיים, בינאישיים
קשיים ביציאה לעצמאות
מורכבות ביחסים עם ההורים
קשיים סביב הריון והורות צעירה
קשיים סביב הבנה וגיבוש של הזהות העצמית

הבעיות השונות מובילות לא פעם לתחושות של תקיעות, בלבול, פחד או תסכול.
בחלק מהמקרים, כאשר הבעיות אינן מטופלות נכונה, עלולים אף להופיע מצבי משבר, חרדה או דיכאון. בשל המאפיינים הייחודיים של תקופת גיל זו, חשוב שהמענה הטיפולי יהיה גם כן ייחודי, ספיציפי ומותאם לאתגרים של גילאי העשרים.